קודם כל: מה זה בכלל גלי מוח?

השפה של המוח היא פעילות חשמלית וכימית. היא קובעת איך אנחנו מרגישים, כמה נהיה מרוכזים וכמה אנרגיה תהיה לנו.

הפעילות הזו נעה בקצבים שונים, איטיים ומהירים, ואותם אנחנו מכנים גלי מוח.כל גל קשור, כתלות במיקום, למצב תפקודי שונה של מערכת העצבים: שינה, רוגע, קשב, לחץ, למידה.

כשהפעילות הזו יוצאת מאיזון אנחנו מרגישים את זה מיד.

 

הגלים המרכזיים שקשורים לקשב וללמידה

תטא (Theta) - מוח “מרחף”

גלי תטא מופיעים במצבים של חלימה, דמיון, ניתוק וקשב פנימי. אצל ילדים רבים עם ADHD יש עודף פעילות תטא בזמן שצריך להתרכז.

איך זה נראה ביומיום?

• הילד בוהה, “לא איתנו”

• מתקשה להתחיל משימה

• שומע, אבל לא באמת קולט -י המוח שלו במצב שמתאים לחלימה, לא ללמידה.

 

אלפא (Alpha) - רוגע ערני

אלפא הוא מצב של רוגע עם נוכחות שקטה. אצל חלק מהילדים, האלפא לא מאוזן ובפועל זה יכול להתבטא ב:

• קושי להירגע לפני למידה

• רגישות גבוהה לגירויים

• חוסר שקט או “כיבוי” מנטלי

 

ביתא (Beta) - ריכוז וביצוע

זה הגל שאחראי על מיקוד, פתרון בעיות, הקשבה פעילה. אצל ילדים עם ADHD, לעיתים פעילות ביתא פחותה מדי או לא מתמשכת.

מה רואים בבית?

• התחלה טובה… ואז איבוד ריכוז

• קושי להתמיד

• קפיצה בין משימות

​​

מה הבעיה האמיתית?

הבעיה לרוב היא כמובן לא בגל אחד, אלא ביחסים ביניהם.

המוח מתקשה:

לעבור ממצב מרחף למצב מרוכז

להישאר בקשב לאורך זמן

לווסת את עצמו בלי “עזרה חיצונית” (צעקות, תזכורות, לחץ)

​​

כאן נכנס נוירופידבק

נוירופידבק לא “מכריח” את המוח להיות מרוכז.הוא מלמד את המוח לזהות מתי הוא במצב מאוזן, ומחזק את זה בעדינות ובחזרתיות.

במילים פשוטות:

• המוח מקבל פידבק כשהוא מתקרב למצב קשבי ומאוזן

• עם הזמן – הוא לומד להגיע לשם לבד

• הקשב הופך להיות משהו פנימי, לא תלוי בתרופה או במישהו שמזכיר כל הזמן.

​​​

זה מרגיש אחרת לילדים

הרבה ילדים חווים סוף־סוף תחושה שהם “מצליחים בלי להילחם בעצמם”. בלי הערות, ציונים או ביקורת. יש חוויה של זרימה, של משהו שעובד מבפנים

עבור ההורים, זו נקודת מפנה - לא עוד ניסיון “לתקן” את הילד, אלא לעזור למוח שלו ללמוד לעבוד בצורה שמתאימה לו.