לתחום הפרעות הקשב הגעתי כמעט במקרה, וכמו אצל הורים רבים זה היה בכדי לעזור לביתי, שאובחנה עם הפרעת קשב ודיסלקציה חמורה. ניסינו אינספור טיפולים מכל הסוגים: הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, טיפול באמנות, טיפול רגשי, אפילו קבוצה חברתית (למרות שאין לה בעיה חברתית, פשוט המליצו לנו והיינו מיואשים) ולא מעט דברים שכבר הספקתי לשכוח. כל אחד מהם נתן משהו, אבל אף אחד לא הביא שינוי יציב ומתמשך.

הטיפול התרופתי אכן עזר, ובתקופה מסוימת אפילו הרגיש כמו הצלה, אבל יחד איתו הגיעו גם לא מעט קשיים: תופעות לוואי כמו כאבי בטן וכאבי ראש, התנגדויות ומריבות יומיומיות, מאבקי שכנוע בכל בוקר, ופגיעה משמעותית בתיאבון. מעבר לזה הופיעו גם תופעות של “ריבאונד” - מצב שבו עם ירידת השפעת התרופה הקשב והוויסות צונחים בחדות. בבית הספר היא תפקדה, אבל בבית, בשעות אחר הצהריים והערב, המצב היה קשה במיוחד עבור כולנו.

באחד הימים היא פשוט סירבה לקחת אטנט, לא יכולתי שלא להבין אותה. חיפשתי פתרונות אחרים וכך הגעתי במקרה לתחום הנוירופידבק. הגעתי בלי הבטחות ובלי ציפיות גדולות, יותר מתוך תחושת בטן. עבורי זה היה הימור שהתברר בדיעבד כמהלך מדויק. היות ולא מצאתי אף מטפל באזור מגורי החלטתי ללמוד את התחום בעצמי והתחלתי לאמן אותה בבית.

​

אז למה זה עובד אחרת?

הפרעת קשב היא לא רק עניין של התנהגות, מוטיבציה או “רצון”. ברמה המוחית, מדובר בדפוסי פעילות לא מאוזנים - בעיקר באזורים שאחראים על קשב, ויסות, התמדה ושליטה עצמית. טיפולים רבים עובדים “מלמעלה למטה”:מלמדים אסטרטגיות, כלים, התנהגויות.אבל כשהבסיס המוחי לא יציב, קשה להתמיד והמאמץ גדול. נוירופידבק עובד אחרת, זה אימון מוחי שמבוסס על משוב בזמן אמת. המוח מקבל מידע על עצמו ולומד לווסת את הפעילות שלו באופן טבעי, בלי תרופות ובלי מאמץ מודע מצד הילד.

​

ומה ראינו בפועל?

אחרי סדרת אימונים התחלנו לראות שינוי משמעותי. לא רק ביכולת הקשב וההתמדה, אלא גם בקריאה - וזה היה רגע מכונן, שם הבנתי שמשהו עמוק במוח שלה התחיל להשתנות. מאז, אני רואה את התוצאות האלו שוב ושוב בעבודה עם ילדים נוספים, וכל פעם זה מפתיע אותי לראות עד כמה אימון מוחי מדויק יכול להשפיע על הלמידה, ההתנהלות והאווירה בבית - גם במקומות שבהם נדמה שכבר ניסינו הכול. זה לא פתרון קסם, זה אימון, וכאשר המוח לומד לעבוד אחרת - הרבה דברים מתחילים להסתדר מעצמם.