הפרעת קשב: כולם מקבלים את אותה אבחנה - אך מציגים תמונה קלינית שונה
- הקליניקה לנוירופידבק
- Dec 29, 2025
- 3 min read
Updated: Jan 8
איך ייתכן ששני ילדים עם הפרעת קשב מתנהגים בצורה הפוכה לגמרי? האחד לא מפסיק לדבר ואילו השני לא מצליח להתחיל משפט.
אם ילדכם אובחן עם הפרעת קשב (ADHD), אתם יודעים שהיא אינה מתבטאת באופן אחיד. יש ילדים רועשים ואימפולסיביים, יש ילדים שקטים ו"מעופפים" ויש כאלו שהם איפה שהוא בין לבין. במשך שנים התייחסו לאבחנה כאל קבוצה אחת, אך כיום מבינים יותר ויותר שהפרעת קשב היא תוצאה של מגוון רחב של תפקודים לקויים ברשתות ובמנגנוני התקשורת של המוח.
הבסיס לכל הפרעות הקשב הוא כשל בוויסות העצמי, המנוהל על ידי אזורים קדמיים במוח (הקורטקס הפרה-פרונטלי). כשאזורים אלה לא פועלים ביעילות, נוצר חוסר איזון שמוביל לדפוסי הפעלה מוחיים יציבים - אך לא יעילים.
הבנה זו מאפשרת לנו להכיר ב"סגנונות" שונים של קשב, המייצגים שני ליקויים מרכזיים באופן בו המוח מעבד מידע: עיבוד מול סינון.
השפה החשמלית: גלי המוח והשפעתם על התפקוד
כדי להבין לעומק את המקור לקשיים הללו, ניתן לבחון את הפעילות החשמלית במוח אשר נקראת לעיתים קרובות "גחי המוח". ניתן למדוד, להקליט ולנתח את אותה פעילות חשמלית של קבוצות עצומות של נוירונים שעובדים יחד. הבנת השפה הזו היא קריטית להתאמת המענה המדויק לילד.
גלי המוח מחולקים לחמש קטגוריות מרכזיות:
גלי דלתא (Delta): הגלים האיטיים ביותר, הדומיננטיים בזמן שינה עמוקה ושיקום הגוף.
גלי תטא (Theta): גלים איטיים המאפיינים מצבי חלימה בהקיץ או יצירתיות. עודף של גלים אלו באזורי הקשב קשור לסגנון העיבוד המעוכב, שבו המוח נשאר במצב "חלומי" במקום להתעורר לפעולה.
גלי אלפא (Alpha): מייצגים מצב של רגיעה נינוחה. הם משמשים כ"גשר" ומאפשרים למוח לנוח ולהיערך לפעולה.
גלי בטא (Beta): גלים מהירים הנדרשים לריכוז, לוגיקה ופתרון בעיות. חוסר בבטא, או לחילופין עודף של בטא מהיר מאוד (High-Beta), מאפיין את סגנון הסינון הלקוי, ויוצר תחושת הצפה ואי-שקט.
"סגנונות" של קשב
סגנון 1: קשיי עיבוד (Processing) הילד ה"מעוכב"
סגנון זה מאפיין ילדים שהקשב שלהם נראה איטי, חסר אנרגיה או "מנותק". אלו ילדים שנראים "חולמים בהקיץ", איטיים בתגובה, ומתקשים לשמור על קשב עקבי לאורך זמן.
הקושי העיקרי הוא במהירות העיבוד הקוגניטיבי וביכולת לייצר ולהחזיק רמת ערנות עקבית. המוח שלהם מתקשה לייצר את ה"אנרגיה המוחית" הנדרשת כדי להתחיל משימה, לעבור ביעילות מנושא לנושא או להבין הוראות מורכבות ומהירות.
האתגר במוח: המערכת שאחראית על הפעלת המוח באופן אקטיבי כדי להתמקד ולבצע משימות קוגניטיביות פועלת באופן מעוכב.
סגנון 2: קשיי סינון (Filtering) : הילד ה"מוצף"
סגנון זה מאפיין את הילדים ההיפראקטיביים והאימפולסיביים. הם לא "חסרי קשב", אלא דווקא קולטים יותר מדי ומוצפים בכמות עצומה של גירויים פנימיים וחיצוניים בו זמנית.
הקושי המרכזי הוא כשל במנגנון הסינון המוחי (Filter) . המוח לא מצליח לעכב גירויים לא רלוונטיים. כל רעש קטן, תנועה בסביבה או מחשבה פנימית מייצרים הסחת דעת ששוברת את הרצף. כתוצאה מכך, הם חווים הצפה סנסורית המתבטאת בחוסר שקט, אימפולסיביות (כשל בבקרת דחפים) וקושי בוויסות רגשי.
האתגר במוח: המנגנון שאחראי על ההגנה והבידוד של קשב המיקוד מפני רעשי רקע אינו חזק מספיק.
האבחנה המדויקת מסייעת לדייק את הפרוטוקולים
ההבחנה בין סגנונות הקשב היא קריטית, כיוון שהיא מכתיבה את הפתרון. טיפול גנרי לא יכול להצליח להתמודד עם שני המצבים ההפוכים הללו. לכן, כל תהליך מוצלח מתחיל באבחון מדויק של הפעילות החשמלית במוח. האבחון מאפשר למטפל לראות בדיוק אילו מנגנונים במוח פועלים טוב ואלו פועלים פחות טוב - האם הליקוי העיקרי הוא באספקת אנרגיה (עיבוד) או בבקרת הגירויים (סינון).
ההבנה של הדפוסים הספציפיים מאפשרת למטפל לדייק את התאמת הפרוטוקולים וליצור שינוי יציב ועמוק יותר:
אם הבעיה היא עיבוד (Processing): האימון יתמקד בשיטות שמעלות את רמת הערנות והמהירות התפקודית של המוח.
אם הבעיה היא סינון (Filtering): האימון יתמקד בחיזוק המנגנונים האחראיים על הרפיה והסינון של רעשי רקע, ובכך ישפר את בקרת הדחפים והשקט הפנימי.
לעיתים נראה גם בעיות בעיבוד וגם בסינון במוח אחד. האבחון מאפשר לנו את הדיוק וההתאמה האישית באימון.
המוח הוא מערכת דינמית וגמישה הניתנת לאימון (Neuroplasticity) . המטרה אינה רק לטפל בסימפטום, אלא לאמן את המוח באופן מדויק ולהקנות למוח "גמישות" שמתבטאת ביכולת לעבור בין התדרים השונים בהתאם לצורך: לייצר גלי בטא בזמן לימודים, ולעבור לגלי אלפא ותטא בזמן מנוחה, כך שילדכם יוכל לווסת את עצמו, להתרכז וללמוד ביעילות לאורך זמן.