top of page
Search

על חתולים ו... גלי מוח (מה הקשר?)

מה הקשר בין חתולים ו... גלי מוח?
מה הקשר בין חתולים ו... גלי מוח?

לפעמים המדע מתקדם בזכות הברקה גאונית ולפעמים? בזכות חתול מנומנם. זה בדיוק הסיפור של ד"ר בארי סטרמן, חוקר מוח שבשנות ה-70 של המאה הקודמת גילה במקרה את גלי ה-SMR – תגלית ששינתה את עולם הנוירופידבק ושיפרה את חייהם של אנשים רבים, במיוחד כאלה המתמודדים עם אפילפסיה.


איך הכל התחיל?

בשנות ה-70, פרופ' בארי סטרמן (Barry Sterman), פרופסור לפסיכולוגיה ונוירוביולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, דמות מפתח בתחום הנוירופידבק בכלל ובסיפור שלנו בפרט, החל לבצע מחקרים על פעילות המוח וההקשר שלה לתפקוד הקוגניטיבי והרגשי. הוא היה אחד הראשונים שהדגים את הקשר בין פעילות מוחית מסוימת והיכולת לשלוט על פעילות זו בעזרת פידבק.

כמו כל חוקר מוח שמכבד את עצמו, סטרמן עסק בניסויים עם בעלי חיים ובמקרה שלנו, עם חתולים. במסגרת מחקר על דפוסי שינה, הוא שם לב שתוך כדי אימון, החתולים הצליחו לייצר באופן מודע סוג מסוים של גלי מוח – גלים סנסורי-מוטוריים (Sensory-Motor Rhythm, או בקיצור SMR). החתולים מאוד אהבו את אימוני SMR ואפשר להגיד שהחתולים "למדו" איך להרגיע את עצמם, והפעילות המוחית שלהם השתנתה בהתאם.


ואז הגיע טוויסט מפתיע...

כמה שנים אחר כך, סטרמן נקלע לניסוי אחר – ד"ר בארי סטרמן ערך ניסויים עבור נאס"א, כדי לבדוק את ההשפעה של דלק רקטי חדש המכיל חומר בשם הידרזין על אסטרונאוטים. הוא לקח 100 חתולים (ביניהם גם את החתולים מהניסוי הקודם) והזריק להם את הדלק. מה שקרה אחר כך היה עצוב ומדהים – 85 מהחתולים החלו לפתח פירכוסים ומתו ואילו לחמישה עשר חתולים לא קרה כלום. ד"ר סטרמן היה מאוד מבולבל בהתחלה, עד שהבין שהחתולים שלא קרה להם כלום היו שהחתולים שעברו אימון לייצור גלי .SMR

במילים אחרות, הוא גילה שהחתולים מהניסוי המקורי – אלה שאומנו לייצר גלי SMR – היו הרבה יותר עמידים בפני התקפים אפילפטיים בהשוואה לחתולים שלא עברו את האימון הזה. במילים אחרות, לא רק שהחתולים הצליחו לווסת את הפעילות המוחית שלהם, אלא שהתגלית הזו פתחה דלת לטיפול חדשני באפילפסיה!


נוירופידבק ואפילפסיה – מה הקשר?

יצא המקרה והעוזרת שלו שסבלה מאפילפסיה וראתה את החתולים והחלה גם לעשות את אימוני SMR. מהר מאוד כל התסמינים שלה חלפו כלא היו. לא עבר הרבה זמן עד שסטרמן יישם את הממצאים שלו על בני אדם. הוא גילה שבאמצעות אימון נוירופידבק, אנשים שסבלו מהתקפים אפילפטיים הצליחו להפחית את תדירותם ואף למנוע אותם לחלוטין. זה היה הישג פורץ דרך שהוביל להתפתחות תחום הנוירופידבק, לא רק עבור אנשים עם אפילפסיה, אלא גם עבור מי שמתמודד עם עוד מצבים. אימוני SMR נמצאו יעילים לחיזוק מערכת החיסון, לוויסות הפרעות קשב וריכוז, שיפור שינה ועוד.


לסיכום,

  • מדע הוא לא תמיד מתוכנן –  לפעמים, תגליות גדולות מגיעות ממקומות מפתיעים (ותודה לחתולים!).

  • המוח שלנו לומד ומתפתח –  אפשר לאמן את המוח לפעול בצורה מיטיבה, ממש כמו שאפשר לאמן שריר.

  • חתולים הם כנראה יצורים על-טבעיים –  לא באמת קשור, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהמדע שוב מוכיח כמה הם מדהימים.


בקיצור, בפעם הבאה שתראו חתול מתמתח ומתנמנם, תדעו שהוא כנראה מבין על גלי מוח יותר ממה שנראה לכם 😊

Kommentarer


bottom of page